שער לדין

הסוגיא במסכת סנהדרין (דף ו:) עוסקת בשאלה, האם יש להעדיף את לדון על פי הדין, או לעשות פשרה: רבי אליעזר

בפוסט קודם ראינו, שעל מנת לכפות את הדין, לכל הפחות, דרושים דיינים סמוכים, שאינם בנמצא בימינו. לאור זאת יש לשאול, כיצד

כאשר מגיע זמן פרעון החוב, וללווה אין כסף לשלם לבעל החוב, יכול המלווה לנקוט באחת משתי דרכים: לגבות את החוב

יד בעל השטר על התחתונה כאשר יש ויכוח בין שני הצדדים הקשורים ביניהם בהסכם, בדבר הדרך שבה יש לפרש את

כפי שכתבנו בעבר, בדרך כלל, כדי ליצור דבר מחייב בין שני אנשים, יש צורך בהתחייבות או בקנין. אולם, בשכירות פועלים,

השקעת זמן וטירחה המשנה בבבא מציעא (כט:) אומרת: מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום, ואם אינו יודע לקרות –

כמבוא לדיני השבת אבדה, ננסה לעמוד על השיקולים הבסיסיים, בשאלה כיצד צריך לנהוג אדם ביחס לחפץ שהוא מוצא. יאוש חלוקה

כאשר הנתבע מודה במקצת מטענתו של התובע, חייבה התורה את הנתבע להישבע על טענתו, ואם אינו רוצה או יכול להישבע,