דבר תורה

אחת הברכות האהובות עלי בתפילה, היא הברכה השניה בקריאת שמע של שחרית. לאחרונה יצא לי להתבונן במשפט "בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל

איך מישהו יודע שהוא מזדקן? יש שיאמרו, כשהילדים שלו מתחתנים, ומתחילים להתעניין אם הוא כבר סבא. ויש שיאמרו, שזה קורה

אחת התקוות שלי, ובמידה מסויימת החרדות שלי, בהתחלת סבב חדש של הקריאה בתורה, היא שמא לא אלמד שום דבר חדש.

התורה מצווה שבמעיל של הכהן הגדול יהיה פעמונים. הסיבה "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה'

בשבת הבאה, כשנקרא את עשרת הדברות, נלמד על הציווי על השבת. הדבר העיקרי שעליו נצטווה בשבוע הבא הוא: "לא תעשה

אם יש דבר אחד שברור ביחס לאבות, זה שהם עברו את חייהם במאמץ. ללכת לארץ, להתמודד עם מלכים, נסיונות, קשיים,

פרשת בהר עוסקת, במובנים רבים, באופן שבו החברה צריכה לדאוג לפרטים המרכיבים אותה. השמיטה והיובל יוצרות מנגנונים לעזרה לעניים ולכך