שמיטה

המשנה במסכת שביעית (פרק י משנה ג) אומרת: פרוזבול אינו משמט זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו

שאלה יש לי גפן בחצר, אצלינו בחצר בית. אני רוצה לכסות את אשכולות הענבים כדי שלא יגיעו ציפורים ושאר מזיקים

מתי עציץ נחשב נקוב במקום אחר דנו ביסודות של שאלת הזזת עציצים בשבת. תמצית הדברים הכתובים שם היא, שאם לוקחים

כשדנים בפתרונות המוצעים ליישום השמיטה בימינו, עולה השאלה, מדוע להשתמש בהם. וכי אין דרך לשמור שמיטה לכתחילה, כפי שרצתה תורה?

בתוספתא (שביעית פרק ח) נאמר: הלכה א: בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות. כל מי שמביא פירות

חז"ל כותבים במקומות רבים, שפירות שביעית קדושים. שיש 'קדושת שביעית'. הביטוי העיקרי של קדושת שביעית, שמתואר בכמה וכמה מקומות בש"ס

בגמרא בגיטין (מז.) נחלקו רבה ורבי אלעזר בשאלה, האם כשגוי קונה קרקע בארץ ישראל, אין חיוב מצוות התלויות בארץ בפירות

לשון התורה לגבי מלאכות הקצירה היא: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר:

המשניות בתחילת מסכת שביעית עוסקות בשאלה עד מתי מותר לחרוש עוד לפני שנת השמיטה. משום שמלבד איסור מלאכה בשביעית עצמה,

שאלה אנחנו לא רוצים לעבוד בקרקע בשנת השמיטה, אבל המשמעות היא, שיצמחו הרבה מאוד עשבים שוטים בגינה, ויש חשש שיסתובבו