ספר דברים

ביומו האחרון עלי אדמות, משה רבנו דואג להמשכיות ההנהגה של עם ישראל. יהושע מתחיל לתפקד כמנהיגם של ישראל, ומשה מסיים

עיקרה של פרשת ניצבים הוא בברית החדשה שהקב“ה כורת עם עם ישראל ערב הכניסה לארץ. מה החידוש בברית זו לעומת

פרשתנו לוקחת אותנו כבר לימים הראשונים של עם ישראל בארץ. עם הכניסה לארץ, אנו מצווים מיד להקים מזבח ולכתוב עליו

פרשתנו מתארת את מוסדות השלטון בעם ישראל. בתחילת הפרשה, מוזכרים תפקידיהם של השופטים והשוטרים, לאחר מכן, תפקידו של המלך, ולאחר

אחד המקומות המרכזיים שבהם התורה מצווה על מתן צדקה היא בפרשתנו: ”כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ

כשהתורה מתארת לנו את שבחו של הקב“ה, היא מתארת את שבחו בשני תחומים. מחד: ”כִּי ה‘ אֱ-הֵיכֶם הוּא אֱ-הֵי הָאֱ-הִים,

במסגרת תיאור אירועי העבר של עם ישראל, נקרא השבוע את התיאור של משה רבנו של מעמד הר סיני, ועשרת הדברות.