ספר שמות

מיד לאחר חציית ים סוף, עם ישראל נתקל בשני קשיים. ראשית, במרה, העם צמא למים. ולאחר מכן, כשהגיעו למדבר סין,

מילדות מרגילים אותנו לשמוע את סיפורי התנ"ך, ולא לקרוא אותם בתנ"ך בפנים. זה גורם לכך, שגם כשאנחנו קוראים, אנחנו לא

"אמר רבי יצחק לא היתה התורה צריכה להתחיל…" בתחילת ספר בראשית אנו דנים בשאלה מפני מה התורה בכלל מספרת את

בצלאל היה האדם המתאים ביותר לבנות את המשכן, משום שהקב“ה מילא אותו ”בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת ”. רש“י מסביר, שאין כאן

הסיפור המרכזי בפרשת השבוע שלנו הוא משבר, אולי המשבר הכי גדול, ובוודאי הכי מפתיע, של עם ישראל במדבר – חטא

יש מילים שהן סתם מילים. ויש מילים, שבאות עם ריח, וזכרונות וקולות ומראות. אחת המילים האלו, זו המילה 'מילואים'. המילה

מפרשי התורה נחלקו בשאלה מה תפקידו של המשכן. כפי הנראה, רש“י ממקם את הציווי על המשכן לאחר חטא העגל, מה

סופה של פרשת משפטים מתאר את הברית שכרת ה‘ עם בני ישראל בסיני. כחלק מברית זו, משה בונה מזבח ושתים