תזריע מצורע תשפ – ראייה כפולה
כאשר אדם חושב שהוא נגוע בצרעת, הוא צריך להיראות אל הכהן, שיטמא אותו. התורה כותבת: ”וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר
ספר ויקרא
שמיני תשפ – סימן טהרה אחד
מבין החיות והבהמות הטמאות, התורה מונה את הגמל, השפן, הארנבת והחזיר. המשותף לכולן הוא, שיש להם סימן טהרה אחד, ובכל
ויקרא תשפ – אחד המרבה ואחד הממעיט
קריאת ספר ויקרא "מפילה" עלינו הררים של פרטים בדיני הקרבנות. בין כל הפרטים האלו, קשה לפעמים לחוש את תנועות הנפש
בחוקותי תשעט – בחוקותי תלכו
פרשת בחוקותי נפתחת במילים "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". רש"י במקום מתייחס לכפילות שבין החוקות והמצוות: "אם
בהר תשעט – צדקה וצדק חברתי
פרשת בהר עוסקת, במובנים רבים, באופן שבו החברה צריכה לדאוג לפרטים המרכיבים אותה. השמיטה והיובל יוצרות מנגנונים לעזרה לעניים ולכך
אמור תשעט – בין נדר לנדבה
כשאדם מחליט להקריב קרבן, מרצונו הטוב, הוא יכול לנדור קרבן, או להתנדב קרבן. את ההבדל ההלכתי בין נדר לנדבה מתארת
קדושים תשעט – קדושים תהיו
פרשת קדושים נפתחת וחותמת בציווי להיות קדושים. בתחילת הפרשה נאמר "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' א-היכם", ובסופה "והייתם לי
מצורע תשעט – יום הטמא ויום הטהור
פרשת מצורע עוסקת כולה בענייני טומאה וטהרה. הרמב"ם במורה נבוכים (ג, מז) כותב, שהיסוד של ענייני טומאה וטהרה קשור בהרחקה
ויקרא תשעט – צפון, חוץ ופנים
למה שוחטים את קדשי הקדשים בצפונו של המזבח? מה עניינו של צד צפון? החזקוני אומר, שהצפון הוא בעצם לא צפון,
בחוקותי תשעח – ירושלים: הלב של עם ישראל
מה עובר במוחו ובלבו של יהודי שקרא את פרשת בחוקתי, אי שם, לפני מאה – מתאים שנה? אני משער לעצמי,