הלכות שבת

במאמר זה נדון בשאלה, האם מותר לאדם לשחק עם חיות המחמד שלו בשבת. לשאלה זו יש שני היבטים: איסור צידה,

הסוגיה העיקרית ביחס להזזת עציצים בשבת היא מלאכות זורע וקוצר. כידוע, ישנו הבדל בהלכה בין עציץ נקוב ובין עציץ שאינו

תמצית הדין למעשה לדעת רוב רובם של הפוסקים, אסור להשתמש בשבת בכל החומרים המשחתיים, שיש בהם איסור ממרח, שהוא תולדת

משחקים הקשורים לעשיית אהל אסור לעשות אוהל עראי בשבת. לכן, אסור למתוח אוהל בתוך הבית על הספות כדי לשחק מתחת.

חכמים אסרו לסחור בשבת. וזה בכלל 'ממצוא חפצך ודבר דבר'. בכלל איסור סחורה, גם האיסור ללוות מאחרים. מי שרוצה ללוות

חכמים אסרו לטאטא את הבית בשבת. נאמרו שני טעמים בעניין: ראשית, כשמטאטאים משטח לא מרוצף, יש בכך משום השוואת גומות,

אסור לכבס בשבת מהתורה. המכבס בשבת עובר על תולדה של מלאכת מלבן (רמב“ם הלכות שבת פרק ט הלכה יא).  כיבוס

כל כלי, שדרך השימוש העיקרית בו היא למלאכה האסורה בשבת, מן התורה או מדרבנן, נחשב כלי שמלאכתו לאיסור. למשל, פטיש,

הגדרת תערובת אחת מל“ט אבות מלאכה היא מלאכת בורר, שעניינה הפרדת אוכל מפסולת. מרבית המלאכות עושות שינוי בחפץ שעליו הן